רוחב הגליל. 24 אינץ' מספיק לשרטוטים בגודל A1 ולפוסטרים, ואילו 44 ו-64 אינץ' נדרשים לשילוט, לבאנרים ולתערוכות. הרוחב קובע גם את גודל המכונה ואת השטח שהיא תופסת, ולכן שווה למדוד את המקום לפני ההזמנה ולא אחריה.
סוג הדיו. דיו פיגמנטי עמיד לאור ולתנאי חוץ לאורך שנים, ולכן הוא הבחירה להדפסות שנמכרות ללקוח או נתלות בחוץ. דיו צבעני נותן צבעים רוויים יותר ועולה פחות, אבל דוהה מהר יותר. ההבדל הזה משפיע על עלות ההדפסה לאורך זמן יותר מכל פרמטר אחר במפרט.
מספר הגוונים. שרטוט הנדסי מסתפק בארבעה צבעים. הדפסת צילום ואמנות דורשת עשרה ומעלה, כולל אפורים וגוונים בהירים, כדי לשמור על מעברי צבע רציפים בלי פסים גלויים בשמיים או בגווני עור.
למשרדי אדריכלים, מהנדסים ומכוני העתקות מה שחשוב הוא מהירות, עלות נמוכה לעמוד וקווים דקים שנשארים חדים. גמות הצבע כמעט לא רלוונטית כאן, ולכן אין טעם לשלם על מערכת של שנים עשר גוונים. מדפסות להנדסה CAD בנויות בדיוק לפרופיל הזה.
כאן המשוואה מתהפכת. מה שקובע הוא דיוק הצבע, טווח הגוונים ועמידות ההדפסה לאורך זמן, והמהירות פחות חשובה. מדפסות לגרפיקה ולאומנות עובדות עם דיו פיגמנטי רב-צבעי, ומתאימות להדפסות מכירה, לתערוכות ולהגהות צבע לפני דפוס.
לשילוט חוץ צריך דיו שעומד בשמש ובגשם, ולהדפסה על בד או על ספלים צריך תהליך העברה בחום. אלה שתי טכנולוגיות שונות לגמרי, ומכשיר שמצטיין באחת לא בהכרח מתאים לשנייה, ולכן כדאי להגדיר את סוג העבודה העיקרי לפני שמשווים דגמים.
מחיר המכשיר הוא רק ההתחלה. את העלות האמיתית קובעים הדיו והמדיה שיצרכו לאורך השנים, והפער בין דגמים יכול להיות גדול מהפער במחיר הרכישה. לפני שמחליטים שווה לבדוק את מחיר הגליל ואת זמינות המדיה לדגם שבחרתם, ולחשב עלות לעמוד ולא רק מחיר מדבקה.